"עיר היונה" / נתן אלתרמן

בית בן-גוריון בתל אביב!

פעילות לכל המשפחה

לומדים תנ"ך ביחד

לומדים ביחד את פרשת השבוע בגישת בן-גוריון  

ביקור בבית

ביקור עצמאי בבית בן-גוריון

סיורי שבת ישראלית בסופ"ש

סיורים במסגרת מיזם “שבת ישראלית” של המועצה לשימור אתרי מורשת ומשרד התרבות.

פעילות לקבוצות

לומדים תנ"ך ביחד

לומדים ביחד את פרשת השבוע בגישת בן-גוריון  

תערוכת החפצים של BG

תערוכת חפצים בשיתוף סמינר הקיבוצים

שבתרבות בבית בן-גוריון

שבתרבות בספרייה של בן-גוריון

ביקור בבית

ביקור עצמאי בבית בן-גוריון

סיורי שבת ישראלית בסופ"ש

סיורים במסגרת מיזם “שבת ישראלית” של המועצה לשימור אתרי מורשת ומשרד התרבות.

סיור פנסים לקבוצות

הסיור מותאם לקבוצות קטנות ובמהלכו המשתתפים יסתובבו  יקראו, יחקרו, יחפשו ויענו על חידות.

סיור מודרך בבית

סיור המותאם במיוחד לקבוצות, במהלך הסיור ניחשף אל דמותו הפרטית של דוד בן-גוריון.

חדר בריחה לקבוצות

האם תצליחו לצאת מהבית בזמן? האם בן-גוריון עומד להכריז על הקמת המדינה?

הכשרת בכירים

בית בן-גוריון בתל אביב מזמין בכירים במשרד הביטחון וצה"ל לצלול יחד אל תוך כתביו ומנהיגותו של דוד בן-גוריון.

סיור וירטואלי

במהלך הסיור הוירטואלי, נחשף לדמותו ואורח חייו של דוד בן-גוריון

"אנו מכריזים בזאת"

הערכה שלפניכם מזמנת היכרות עם מגילת העצמאות ותכניה והבנתה באופן חוויתי ויצירתי.

מכתבים לבן-גוריון

בסדנה יחשפו המשתתפים להתכתבויות בין דוד בן-גוריון לבין ילדי ישראל.

סדנת מגילת העצמאות

בסדנא יערכו התלמידים היכרות עם מגילת העצמאות.

האיש והמדינה

סיפור תולדותיה של מדינת ישראל דרך סיפור חייו האישי של דוד בן-גוריון.

"ממלכתיות במבחן"

הסיור ידגיש את השלבים בהקמת מדינה דמוקרטית המתבססת על עקרון הממלכתיות.

" 72 שעות באייר"

משחק אינטראקטיבי חינוכי חוויתי, גרִסה ממוחשבת ואינטראקטיבית למשחקי הלוח המוכרים והאהובים.

כמות המבקרים מוגבלת, יש להרשם מראש.

שעות פעילות

ימים א' ג' ד' ה': 9:00-16:00

יום ב': 9:00-19:00

יום ו': 9:00-13:00

יום ש': 11:00-15:00

נתן אלתרמן היה ועודנו מהמשוררים הפורים והאהודים ביותר בספרות הישראלית. לאורך השנים היה אלתרמן מזוהה עם תנועת העבודה בכלל ומפא"י בפרט, את דעותיו ופועלו של ראש הממשלה דוד בן-גוריון העריץ אלתרמן במיוחד.

בן-גוריון מצדו ראה בשיריו של אלתרמן, ובעיקר בכתיבתו על ענייני היום יום, שהתפרסמו בטורו הקבוע הטור השביעי בעיתון "דבר", כלי רב ערך להעברת מסרים פוליטיים, חינוכיים וערכיים, קרבתו של אלתרמן לבן-גוריון גררה אחריה ביקורת, לעתים כונה אלתרמן "משורר החצר". לצד ההערכה ההדדית הרבה התגלו לעיתים מחלוקות בין המשורר לראש הממשלה. הספרייה של בן-גוריון ישנן מספר ספרים של נתן אלתרמן, אחד מהם הוא הספר "עיר היונה" שפורסם בשנת 1957.

"עיר היונה" כולל בתוכו הן שירים לאומיים והן שירים אישיים. השירים הלאומיים מתארים את המצב בארץ ישראל בתקופה שלפני הקמת המדינה על פי סדר התרחשותם: ההעפלה, קיבוץ הגלויות, כור ההיתוך, התפתחות השפה והעיר, תקופת מלחמת העצמאות ועוד עניינים שבמרכז סדר היום הציבורי.

השירים בספר נכתבו לאורך שנות הארבעים, אשר התאפיינו בתהליך מואץ של בנייה ומאבק לעצמאות ישראל. אלתרמן מתאר תהליך אבולוציוני של עניינים קטנים וטריוויאליים אך מעשיים, אשר ביחד מצטרפים למעשה הגדול. בשירי "עיר היונה" לא התאמץ אלתרמן לייפות את המציאות אלא תיאר אותה באופן ביקורתי ובוחן, ומתוך הבנה ואמפתיה.

"את הנושאים הפוליטיים בני החלוף, השנויים לא אחת במחלוקת, הותיר המשורר בדרך כלל לטוריו. בעיר היונה כתב על העקרונות שעליהם קמות אומה ומדינה מתוך האודים והאפר של הגלות. כך, למשל, בעוד שהִרשה לעצמו לומר בטוריו דברים קשים וברורים בגנות ה"פורשים" עד כדי דרישה להסגרתם של אותם "בריונים", שאיימו לדבריו על שלֵמות היישוב, אין בעיר היונה לנושאים כאלה כמעט זכר. אין זאת אומרת שאלתרמן נמנע מלכתוב בשירתו ה"קנונית" על עניינים כאובים שהצביעו על משברים ועל כישלונות, לרבות כישלונותיו של בן-גוריון." (מתוך: נתן אלתרמן – משוררו של דור המאבק לעצמאות עיון במחזור שירי עיר היונה / זיוה שמיר, סדן ה (תשס"ב) 115-156)

בתקופת מלחמת העצמאות היה אלתרמן כבן 38 ופטור מגיוס. למרות זאת גויס, לבקשתו, צורף לחוליית רגמים בגדוד 88 של חטיבה 8 והשתתף בקרב לכיבוש תל גת (תל עירני) והכפר עיראק אל-מנשייה בניסיון לפרוץ את הדרך לנגב הנצור. אלתרמן חווה באופן מעשי את חרדת החיילים בטרם היציאה לקרב ובמהלכו. הוא שוחרר משירות על ידי יצחק שדה, על פי השמועות, לבקשתו של בן-גוריון.

השיר "ליל חניה" מתאר את הקמתו של מחנה צבאי זמני בטרם יציאה לקרב כלשהו. בהמשכו משולבות אבחנות של המשורר כמשקיף ב"מבט על" של משמעויותיה העמוקות והשפעתן של המלחמה ואחריתה על נפש האדם.

לֵיל חֲנִיָּה. בְּקוֹל דְּבָרִים, בִּשְׂחוֹק, בְּגֶדֶף

בַּהֲמֻלַּת מְלָאכוֹת הוּא קָם, הִנֵּה הִנּוֹ

כְּמוֹ פְּנֵי עִיר נִבְנֵית פָּנָיו שֶׁל שְׂדֵה הַקֶּטֶל

בְּהִתְפָּרֵשׂ הַמַּחֲנֶה אֲשֶׁר דִּינוֹ

לִהְיוֹת שׁוֹפֵךְ דָּם הָאָדָם וּמַגִּנּוֹ.


לֵיל חֲנִיָּה, לֵיל זֶמֶר, לֵיל שְׁחָקִים רָקוּעַ

לֵיל רֹב מְלָאכוֹת חוֹפְזוֹת, לֵיל אֵד מִן הַדְוָדִים

לֵיל שֶׁמּוֹסֵךְ אֶת כִּשּׁוּפָהּ שֶׁל רֵעוּת רוּחַ

בְּבִנְיָנָהּ שֶׁל מַמְלָכָה, לֵיל נְדוּדִים

נִצַּב פָּרוּשׂ עַל הַיָּחִיד וְהַגְדוּדִים.


יאיר רוזנבלום הלחין את השיר לקראת פסטיבל הזמר והפזמון בשנת 1973. יהורם גאון התקשר אליו ושאל אם יש לו שיר שיוכל לשיר בפסטיבל. רוזנבלום עמל על הלחנתו כל הלילה, אך להפתעתו גאון לא הופיע לקבל את השיר. רוזנבלום הבין שגאון ויתר על השיר, אך לא רצה לוותר על פסטיבל הזמר. הוא פנה לשלושה מבני טיפוחיו בלהקת הנח"ל – חנן יובל, אפרים שמיר וירדנה ארזי – שהיו בתקופה זו בתחילת דרכם העצמאית, והם שביצעו אותו. השיר שהה במצעד הפזמונים 12 שבועות מהם שבועיים במקום הראשון. בשנת 2009 נבחר במקום ה-13 במצעד המצעדים של ידיעות אחרונות לבחירת השיר הישראלי הטוב בכל הזמנים.

הספר פורסם בשנת 1957, על העותק של דוד בן-גוריון כתב אלתרמן את ההקדשה הבאה: " לדוד בן-גוריון אשר חיי האומה וחיי הארץ והלשון לא ישכחו את חובם לו עד עולם בוראת הכבוד נתן אלתרמן"

הצצה לספרים בספרייה

"עיר היונה" / נתן אלתרמן

נתן אלתרמן היה ועודנו מהמשוררים הפורים והאהודים ביותר בספרות הישראלית. לאורך השנים היה אלתרמן מזוהה עם תנועת העבודה בכלל ומפא"י בפרט, את דעותיו ופועלו של

קרא עוד »
דילוג לתוכן